כל עכבה לטובה

כיצד התפתחה האמונה שלנו שגורסת כי "כל עכבה לטובה"?
הכל החל במנהג שנהוג אצל רוב עמי העולם האומר שמי שיוצא מביתו למאורע חשוב או פגישה חשובה ושכח דבר מה בבית לא יחזור לעולם על עקבותיו כדי לקחת אותו,
החזרה לאחור כדי לקחת את אשר שכחנו נתפסת כעלולה לגרום למזל רע.
אם כן, מה יעשה יהודי ששכח את ספר התפילה בבית?
המציאו חכמים פתרון: יסתובב סביב הבית ויחזור אליו מסביב על מנת לקחת את ששכח וכל עוד לא חזר על עקבותיו, מובטח לו כי לא יקרה לו רע.
אך ישנם כאלה שחושבים בדיוק הפוך, אם שכחנו דבר מה בבית ויש לחזור לקחתו, עיכוב זה נחשב לברכה מכיון שייתכן והעיכוב הזה יציל אותנו מפגע אשר חלילה היה אמור להתרחש,
ומכאן יוצא הפתגם הידוע "כל עכבה לטובה".