הדיבוק, רוח רעה

דיבוק זה נשמה או רוח רעה הנכנסת בגוף אדם חי ומשתלטת עליו, בקבלה המעשית ניתן לבצע הוצאת דיבוק ושחרור נשמה מהאדם על ידי כתיבת חותם שלמה, אדם אחוז דיבוק לעיתים מתייחסים אליו כאחוז שיגעון אשר איבד את שפיותו לחלוטין.
במקורות חז"ל נקרא הדיבוק "רוח תזזית". על פי רוב אלה רוחות של בני אדם שנפטרו מן העולם בטרם שהשלימו את תיקונם, כלומר, את מה שמשמיים הוטל עליהם לעשות לטובתם.  עם זאת נאמר בזוהר "אמר רבי יהודה, נפשתא דרשיעייא אלין אינון מזיקים דעלמא" (תרגום: "אמר רבי יהודה, רוחותיהם של עוברי עבירה, הם הנדבקים בבני אדם"). כלומר, רוחות הרשעים נדבקות באדם להחלותו ולהזיקו, או כדי להסתתר ממכות המשחיתים הממונים עליהם. "ויכול להיכנס לפעמים שלא ברשות הממונים עליו לגוף אדם".

דיבוק, על פי אמונות מיסטיות שונות, הוא תופעה בה רוחו של נפטר חודרת אל גופו של אדם חי ומשתלטת עליו. על-פי חלק מאותן אמונות, לרוח המת נתנה רשות לכך בעקבות חטא של האדם החי. רוחו של הנפטר מבקשת כביכול מקלט בגופו של החי מפני המזיקין שפוגעים בו.  התופעות שאוחזות באדם עקב הדיבוק הם: תוקפנות כלפי חוץ ותוקפנות עצמית, פרכוסים של הגוף, עיוותי פנים וגלגול עיניים לאחור, אובדן הכרה, דיבור בשפה והברות לא מובנות, השמעת קללות, הבעת תיעוב לערכים דתיים וחברתים שונים ועוד.

ביהדות, האמונה בדיבוק נחשבת לחלק מהקבלה, והייתה נפוצה בקרב יהדות מזרח אירופה. גם בנצרות קיימת אמונה בדיבוק; באנגלית מבחינים בין dybbuk, המונח ה"יהודי", לבין possession, אם כי אין הבדל בין תיאורי שתי התופעות.

מה הנזק שגורם הדיבוק?

לפני לא יותר משני דורות חי הרב המקובל רבי יהודה פתייה זצ"ל, אשר הקדיש חלק ניכר מחייו לטיפול וריפוי רוחות שנדבקו בבני אדם. בספרו "מנחת יהודה" הוא מביא עשרות עדויות על דיבוקים ורוחות שהוציא מאנשים שפנו אליו. בספרו הוא כותב כי "פעמים שהדיבוק גורם לאדם צער וחולי, ללא רפואה. ופעמים שהדיבוק מביא לאדם מחשבות רעות כגון ניאוף, כפירה וכדומה. ודיבוק זה צריך יגיעה רבה "בייחודים" להוציאו… הדיבוק שנכנס באדם אינו מניח לו לעשות דברים שהוא בעצמו מואס בהם כגון: סיגר או שיכר".

מדוע נכנס הדיבוק באדם?

הוא מוסיף כי הדיבוק נכנס באדם או "כדי לייסרו על עבירה שעבר, והכניסה בנקל והיציאה צריכה יגיעה רבה"… או "להיכנס בתוכם כדי להינצל ממכות המשחיתים".

מה הגורמים להוצאת הדיבוקים?

חכמי ישראל, בזכות מעלותיהם הרבות, הצליחו להוציא דיבוקים על ידי השבעות, חרמות, הנחת קמיעות של שמות הקודש. "בזמן ששומע הרוח הייחודים, כואב לו ומתייסר יותר ממכות המשחיתים ומחיבוט הקבר".

מדוע יש היום, בניגוד לעבר, מעט מאוד דיבוקים?

אין בהם צורך לשם הבחירה החופשית של האדם. צורת הנהגת הקב"ה כיום היא נסתרת, ולא גלויה, ולכן נתמעטו התופעות העל – טבעיות מעין אלה, אשר גילו בעבר לעיני הרואים, בצורה חדה ונוקבת, את עניין העונש והשכר שבתורה. וכן יתכן שבשמים מונעים מרוחות מלהיכנס בבני אדם, בגלל שיש היום מעטים שיכולים להוציאם. 

ובכל זאת, האם יש עדויות של תיאורי מקרים של הוצאת דיבוק?

רבי שמואל ויטאל בהקדמת "שער הגלגולים": "יום ה', כו' בתמוז שנת התכ"ו פה מצרים. מעשה שאירע שנכנס רוח לנערה אסתר בת הרב יהודה וייסיר. והייתה מוטלת כאבן דומם מכוסה בשמיכה לבנה. שנכנס בה רוח וביקש שאתקנו, ואוציא אותו מן הגוף, בחכמתי ממה שמכריזים עליי בשמים. וקראתי לעשרה תלמידי חכמים, וכיוונתי בכוונות לתקן נפשו ורוחו.ותכף בהיותי מסיים מילת "צא" שלוש פעמים, הקים רגל השמאלית למעלה בפני כל העם ויצא מאצבע קטנה של רגלה".

הסרט מגרש השדים מספר על נערה בת 12 בשם רייגן המגלה כוחות על טבעים, כגון יכולת לרחף באוויר. אמה מנסה למצוא מזור רפואי לילדתה, אך משהיא נואשת היא מבקשת את עזרתו של הכומר דמיאן קאראס. קאראס משוכנע שעל הנערה התשלט דיבוק ומבקש את עזרתו של האב מרטין, כומר נוסף, כדי לבצע גירוש שדים.

יצחק מזרחי משחרר מדיבוק או נשמות השוכנות בבית או באדם. השחרור נעשה באמצעות פתיחת בספר הזוהר , וניתן לדעת ברוב המקרים מי הוא השוכן באדם או בבית. ומה הדרך לשחרר אותו.