הקמע היא אחת החפצים בעלי המשקל הגדול ביותר בהיסטוריה האנושית. מאז ימי קדם שימש הקמע לכל אדם כתרופה לתחושה ולמזל. מהאלים המצריים העתיקים שנשאו על צווארם קמעה ועד לימנו אנו הקמע מעניק לנושאו תחושה של הגנה, לדוגמא התורכים בתורכיה לא ייפרדו מהקמע ולו לרגע אחד בשדה הקרב, מתאבק הסומו ישא את הקמע בתוך קשר החיתול שעל מפשעתו. נשים הרות במדינות ערב לא ייפרדו מהקמע ולו לרגע אחד במהלך כל ההריון.
במהלך ההיסטוריה הלכו הקמעות והשתכללו והפכו בחלק מהמקרים לתכשיטים, הקמע המפורסמת ביותר בהיסטוריה היא החיפושית (חיפושית פרעה), סמל המוקדש לאל רע, אל השמש .לפי האמונה המצרית שימשה חיפושית הזבל סמל להיווצרות היקום והאלוהות ועל פי קבלה סמל לאין סוף. הצלב המצרי "ענח", שבעברית נקרא "ענך", שבראשו טבעת היה קמעה מקודש מאד כמו החיפושית. וגם הוא יצג את הכוח וחיי הנצח, בנצרות תפס הצלב את המקום המרכזי כקמע, מימי הביניים החלו ליצור קמעות בהשפעת הקבלה אשר כללו שמות מלאכים או שמות של אלוהים.גם המיסטיקנים הנוצרים כתבו את הקמעות באותיות עבריות, וכל זה בהשפעת הקבלה.
הקמעות מחולקים לרוב לשני קטגוריות מרכזיות: קמע שהיא תכשיט, וקמע המבוססת על כתב,הסגולות שהופיעו מאוחר יותר נחשבו למעניקי כוח או פותרי בעיות לנושאים אותם לדוגמא עוד במצריים העתיקה האמינו שלשאת עור נחש היא סגולה לרפואה,גם בימינו אנו משתמשים בסגולה זו לאנשים חולים, עלי תאנה הם סגולה לפוריות,בד בצבע כחול סגולה להולדת בנים זכרים,נגד שדים ורוחות השתמשו בצבע הכחול,בחמסה הערבית הידועה ובמרכיבי עלים ותבלינים למיניהם הקשורים בחבילה.כמו כן השתמשו בשום להברחת שדים ונגד עין הרע.
בטקסים לגרוש שדים משמש השום כמרכיב מרכזי בטקס,הקמע הנפוצה ביותר ביהדות היא המזוזה.כל הרעות והחוליים הנגרמים בבית מיד מקושרים אל מזוזה פסולה או מזוזה חסרה.במספר פלגים ביהדות תולים את שלום הבית והעקרות בתקינותה של המזוזה בתקופות מסוימות נהגו היהודים לקעקע קמעות על גופם.אך אלא נאסרו ע"י התורה בטענה שהקעקוע הוא חלק מטקס כישוף של הגויים הקמעות הכתובות לרוב כוללות פסוקים מהתנך. שמות של מלאכים ושמות האלוהים אך כדי לכתוב קמע על המקובלים לדעת את הצרוף הנכון של שמות הקדושים .והצרוף של שמות האלוהים.
ישנם קמעות המכילים נוסח של השבעה מתוך כתבי הקבלה הקדומים.בימי הביניים החלו המיסטיקנים לבנות קמעות על פי הוראות שניקבלו בסיאנס או תיקשור לרוב קמעות כתובות בצרוף של אותיות או סמלים,לפי הבעיה או הבקשה של מבקש הקמע מנהג זה נימשך עד ימנו,כאשר המיסטיקן משמש כמקשר בין העולם העל חושי לבין האדם מהישוב.
סיום השימוש בקמע
מאחר ורבים פנו אלי עם השאלה ,מה עושים עם קמע שאינה שימושית יותר או שלא מעונינים בה? כמובן שאינני ממליץ לזרוק סתם את הקמע ישנם קמעות המכילים פסוקים מהתורה. או ברכות מיוחדות הכוללות שמות של בעל הקמע, בני משפחתו, או שמות קדושים ומלאכים ולכן השלכת הקמע לפח עלולה להביא מזל רע לבעל הקמע חובה לקבור כל קמע באדמה,,,ורצוי בבית קברות או ליד בית קברות קמעות המכילות פסוקים מהתורה דינם כדין ספרי תורה, ויש לגנוז או לקבור אותם רבים האנשים שפגשתי אשר זרקו את הקמע לפח והביאו על עצמם צרות צרורות וחוסר הצלחה כללית, מאחר ורבים הם אלה אשר אינם יכולים להגיע לקירבת בית קברות כדי לקבור את הקמע באפשרותכם לשלוח אלי את הקמע, ואני אקבור אותה עבורכם, פעמיים בחודש אני עורך קבורת קמעות, המעוניינים מוזמנים לשלוח אלי את הקמעות ל-ת.ד. 553 הוד השרון מיקוד 45105 עבור יצחק.
