שבר מכוס החתן אסורה בהחלט !!

האמונה הטפלה: "אשמור את הכוס ששבר החתן ואתחתן"
האמונה היא שרווקה המחזיקה שבר של הכוס תמצא חתן במהרה, כמו בנצרות – מי שתופסת את הזר שנזרק על-ידי הכלה תהיה הבאה בתור לחופה. האמונה היא שכביכול החפצים האישיים של החתן או הכלה עוברים ומשפיעים על הבא בתור להתחתן. אך על פי הדת היהודית הכוס ששובר החתן מסמלת את חורבן בית המקדש ולכן מה שמסמל חורבן לעולם לא יכול לסמל אחדות ושלמות הבית ובטח לא את אחדות הזוגיות של החתן והכלה ומי ששומר את הכוס השבורה בעצם עלול להביא על עצמו חורבן.

האמונה הטפלה:" אשתה מכוס הקידוש של החופה ואתחתן"
האמת: אסור לשתות מכוס קידוש החופה.
מנהג נוסף ביהדות, כאשר רווקה שמתקשה במציאת זיווג לחופה תשתה מן היין שבורך במעמד החופה, תיכף אחרי החתן והכלה ותהיה היא הבאה בתור שתצעד לחופה, אמונה זו מקבילה לזר הפרחים שנזרק על ידי הכלה בנצרות או שבר הכוס שנשמרת שכידוע אסורה.
היין של החתן והכלה קודש לזוגיות שלהם, אם בחורה שהיא לא הכלה תשתה מיין שבורך לזוג אחר ולא יועד לה הדבר עלול ליצור עכבה במציאת בן זוג.

האמונה הטפלה: "לא אשב בפינת השולחן אחרת לא אתחתן ב7 השנים הקרובות"
מי שיושב בפינת שולחן דוחה את מועד הנישואין שלו, זוהי אמונה טפלה שגם את מקורה איננו יודעים, אך הסיטואציה של ישיבה בפינת השולחן מצביעה גם על נידוי ("שב בפינה") וגם על חוסר מקום בשולחן עם כולם ולכן נדחקים לפינה. המצב משדר קונוטציה של לדחוק ולדחות דברים הצידה, דבר שאנו משליכים אותו על קשר זוגי ללא סיבה, מאחר והוא יכול להיות מושלך על דברים רבים כמו פרנסה, בריאות וכו'.