שיטות חיזוי וניחוש עתיקות

במהלך ההיסטוריה של האדם התפתחו מאות שיטות חיזוי. עמים שונים חזו עתידות בדרכים שונות, שיטות החיזוי וניבוי העתיד היו חלק בלתי נפרד מתרבותו של האדם בכל מקום על פני הגלובוס.
שיטות אחדות שימשו לחיזוי דרך בעלי חיים, תופעות טבע, מים, חול, עננים, אש וכד.' במאמר זה נציין מספר שיטות חיזוי עתיקות ועתיקות פחות, את המאפיינים שלהן ומקורם.

אלרומנסיה: ניחוש על פי קמח

בשיטה זו נכתבו על פיסות נייר תשובות לשאלות, גולגלו בבצק ונאפו והמנחש היה
בוחר את אחת מה"עוגיות" וזו הייתה אמורה להיות התשובה הנכונה לשאלה
שנשאלה. דרך חיזוי זו נמשכה עד למאה ה- 9 לספירה, אחד השרידים שלה הוא
עוגיות מזל" הנאכלות בערב כל הקדושים".

קלידומנסיה: ניחוש על פי מפתח

דרך ניחוש המשמשת עד היום ביהדות. קושרים מפתח בחוט לידה של נערה בתולה
או ילד (המהדרין עוטפים את המפתח בדף מהתנ"ך) וכאשר נאמרת תשובה נכונה
לשאלה מסתחרר המפתח.
שיטה זו שימשה גם לזהות שמות של חשודים בפשע או גנבה, המפתח נעטף בפיסת
נייר עם שמו של החשוד, באם המפתח היה מסתחרר ללא סיבה משמע החשוד אשם
בפשע המיוחס לו.

ביבליומנסיה: ניחוש על פי ספר

ניחוש זה משמש ביהדות בספרי קודש, מוצאו אינו ידוע אך הוא משמש בעמים
רבים ובקהילות רבות. פותחים ספר באופן מקרי ומפרשים כנבואה את המילים
הראשונות שהעין נתקלת בהן.

איתור: ניחוש על-ידי מטוטלת או על-ידי מטה הנחש

שיטה לגילוי מים, מחצבים, אדם שהלך לאיבוד או גופת אדם שנעלמה. שיטת
האיתור נעשית על ידי מטוטלת או על ידי "מטה הנחש", מקל עם שלוש קצוות.
על ידי מעבר על מפה עם המטוטלת או "מטה הנחש" אמורה המטוטלת לרעוד
בנקודה שבה התשובה חיובית לשאלה שנשאלה.

קסילומנסיה: ניחוש על פי גזרי עץ

נהגו לאסוף גזרי עץ מסביבת הבית שבו היו מעונינים לחזות את העתיד, השליכו
את פיסות העץ אל האדמה ועל פי צורת נפילתם ניחשו את העתיד או נתנו תשובה
לשאלה שנשאלה, שיטה זו שימשה באירופה בימי הביניים.

ליכומנסיה: ניחוש על פי נרות

הניחוש על פי נרות ידוע כשיטת ניחוש ששימשה בעמים רבים. אין יודעים את מקורו אך
מיוחסים לו כשפים וטקסים מגיים. הניחוש מתבצע על ידי הדלקת שלוש נרות, אם
אורם של הנרות מתנועע אל הצדדים משמע מסע ארוך לפניך, אם להבה אחת
זוהרת יותר הצלחה גדולה לפניך, אם הלהבה נעה בסיבובים אויבים זוממים לפגוע
בך, אם הנרות דולקים בצורה לא אחידה זהירות, סכנה לפניך ואם חלילה נכבה אחד
הנרות צפה לאסון.

פיגומנסיה: חיזוי באמצעות מים

צורת חיזוי זו ידועה כאחת מצורות החיזוי במצרים העתיקה. יוצקים מים
לקערה, המנחש הנמצא במצב של טרנס מביט במים ולאחר מספר דקות מתגלה לפניו בתוך המים
העתיד או התשובה לשאלה שנשאלה, הצורה המשוכללת בימינו של חיזוי במים היא
כדור הבדולח, שהמבט בכדור הצלול אומר למנחש פרטים על העתיד או תשובה
לשאלה שנשאלה.

קאטופטרומנסיה: ניחוש באמצעות מראות

ביוון העתיקה היה נהוג לנחש באמצעות מראות או מתכת מבריקה אשר הונחו
בתוך מיכל מים והאדם שהיה מביט אל המראה וראה את דמותו מעוותת משמע
מחלה קרובה, פנים שהופיעו כמביעים רשעות משמע צפוי מוות. בסוף ימי הביניים
התפתח באירופה מסחר במראות קסם, גם נוסטרדמוס, אגריפה וקתרין דה מדיצ'י
השתמשו במראות קסם לחיזוי וניבוי העתיד.

פירוסקופיה: ניחוש על פי שרפת נייר

שיטה זו נחשבת לשיטה חדשה יחסית, בשיטה זו שורפים פיסת נייר ששמו של
מבקש החיזוי רשום בה, את הנייר שורפים על משטח לבן ומפרשים את הכתמים
שנוצרו על המשטח כתשובות לשאלותיו של השואל.

דפנומנסיה: ניחוש על פי עלה דפנה

ניחוש וחיזוי זה אין יודעים את מקורו, צורת החיזוי היא על ידי שרפת עלי דפנה
והקשבה לקולות הנפץ שנוצרים בעת השרפה. ככל שקולות הנפץ חזקים יותר זה
מצביע על מזל והצלחה.

קאפנומנסיה: ניחוש על פי עשן

ניחוש על פי העשן ידוע עוד מתקופת קין והבל, שיטת החיזוי היא על ידי צורת העשן
אשר עולה מהאש, הקורבן או המזבח.
אם היה העשן דק ועולה ישר כלפי מעלה סימן הוא לטוב והצלחה, אם העשן עלה
בסלסול משמע בעיות צפויות לפני הצלחה, אם העשן ירד כלפי מטה אסון בפתח.
רופאים בימי הביניים השתמשו בחיזוי מחלתו של החולה על ידי עשן. ריח העשן של
שרפת קיסמים במחיצתו של חולה ניבאה את עתידו, ריח נעים החולה יבריא, ריח
שריפה ספק או מחלה ממושכת וריח רע משמע מוות.